תוכנית במ"ה- בית מדרש הורים

 הורים שותפים לדרך

עלון החמ"ד החודשי להורים

במגוון נושאים אקטואלים חינוכיים

פינת חמ"ד

בע"ה

 וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. 

(תהילים א', ג')

   גיליון מספר 11  

שבט ה'תש"ף

פברואר 2020

"נפלא כוחו של אדם המביט בניצן

ורואה בו את הפרח"

היום, ערב ט"ו בשבט, אנו מתבוננים בסיומה של מחצית השנה. זהו זמן חשוב להתבוננות בהתקדמות של הילד, זמן נפלא לגילוי פנימי וחשיבה על המשך ההתפתחות והצמיחה של הילד בבית החינוך ובכלל.  מצורפת אגרת חגיגית לכם ההורים לקראת ט"ו בשבט.

ראש מנהל החמ"ד

 שושנה נגר

 

הורים יקרים!

ביום שני הקרוב נציין את טו' בשבט, ט"ו בשבט נקרא במשנה, ראש השנה לאילן, וזו לשונה של המשנה (ר"ה פ"א מ"א): באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמישה עשר בו. לט"ו בשבט משמעות פנימית, נסתרת. ט"ו בשבט מציין את התהליכים התת קרקעיים המתקיימים בטבע למראית עין.

לאורך התנ"ך כולו קיימות השוואות רבות בין האדם ובין הצומח. המפורסמת ביותר היא ההשוואה בין האדם ובין עץ השדה. "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.."   (דברים כ', על פי פשוטו של מקרא- האדם יונק ומתקיים מכוח עץ השדה שאוכל את פריו ומנצל את עצו. אך האדם סירב להסתפק בפשוטו של מקרא זה והפליג לדמות בין עולמו של האדם ובין עולמו של העץ.

וכך כותב המהר"ל (נצח ישראל עמ' מז ע"ב) על פסוק זה: ' כי לא תשחית את עצה... כי האדם עץ השדה': כי באמת נקרא האדם עץ השדה... רק שהוא אילן הפוך כי העץ שורשו למטה תקוע בארץ, ואילו האדם שורשו למעלה כי הנשמה הוא שורש שלו הוא מן השמים. והידיים הם ענפי האילן, הרגלים הם ענפים, גופו עיקר האילן. ולמה הוא האילן הפוך? כי העץ שורשו למטה, העץ חיותו מן האדמה, והאדם חיות נשמתו מן השמים... אמנם האדם עדיין לא היגיע לאידיאל, עדיין מחכים אנו שלא תהיינה ירידות ונפילות בין האידיאלים לבין האמצעים, אך מ"מ הבריאה כשלעצמה מושלמת הייתה, ולכן הראש והסוף של השנה הינו אחד. לעומת זאת, אצל הפרי מיד בתחילת בריאתם הייתה ירידה וחטא - העץ נשאר עצי ולא נעשה פרי, ולכן נקבעו שני תאריכים ל'ראש השנה': האחד לנטיעת העץ והאחר לפירות.

באנלוגיה זו בין האדם לעץ השדה- מוסיף הרב ערוסי- העץ נטוע עם השורשים באדמה אבל הוא עולה ומזדקר אל על "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" (תהלים צ"ב, י"ג), העץ אומנם יונק מן האדמה אך הייעוד שלו אל על. אף האדם- אומנם הוא מן האדמה "ויפח באפיו נשמת רוח חיים" (בראשית ב', ז'), אך ייעודו -מעלה- אל ה'.

ניתן לערוך עוד השוואות מעניינות בין גדילתו של האדם ובין צמיחתו של העץ , כך בנושא הלימוד בכלל ובלימוד התורה בפרט:

שורשים לעומת ענפים- ברור שכל עץ שיש לו ענפים ופירות יש לו גם שורשים. את השורשים לא רואים, אולם אנו יודעים שהם קיימים . הם מהווים את הבסיס, את המקור את החיים של אותם ענפים ופירות. כך גם לימוד התורה- ככל שהבסיס יהיה עמוק, איתן, חזק יותר, כך גם התוצאות יהיו טובות יותר.

שלכת  ופריחה – על העץ עוברות תקופות שונות, יש את הצמיחה, יש את הלבלוב ויש גם את השלכת. לעיתים מראה עץ סתיו ובחורף הוא מטעה. העץ נראה ערום, בלי תקוה, בלי עתיד. תקופה של משבר. אולם גם מהמשבר הזה העץ מצליח להתאושש ולפרוח באביב הבא. כך גם בהתפתחות בכלל ובלימוד בפרט. יש תקופות טובות ויש תקופות מאתגרות יותר. לעיתים הכל הולך חלק, אולם לעיתים העייפות השגרה, העומס... משפיעים ואנו נמצאים בשלכת. אסור להתייאש באותן תקופות- יש לזכור כי תמיד לאחר החורף מגיע אביב.

ואת ההשוואה המופלאה בין מלמדי התורה את הילדים הרכים ובין גננים המטפלים בשתילים הרכים עשה האדמו"ר מפיאסצנה בהקדמה לספרו חובת התלמידים:

גננים הם בגן ה' לעבדה ולשמרה, ואף אם יראו בהם נערים אשר לפי הכרתם מרי נפש הם ומידות רעות להם, ידעו שזה טבע של גרעיני הנשמות ובוסר המלאכים, מרים הם בחניטתם ומלאים עסיס בגדלותם... אין מידה וטבע רע בהחלט בילד מישראל, כבר הורונו קדושי ישראל ומרן הבעל שם-טוב... רק שצריכים לדעת איך לשמש בהם ולגדלם!

ט"ו בשבט בבתי החינוך שלנו, הוא לרוב של סיום מחצית, משוב והערכת ביניים לקראת המחצית הבאה. בכל בתי החינוך פועלים לאורך כל השנה לחזק כוחות הלמידה והעמל  של כל תלמידנו, כך שיהיו נטועים בתוכם ויאפשרו להם המשך צמיחה וגדילה, פועלים לסייע לתלמידים לזהות הניצנים והפרחים ולבטא שאיפות ומטרות למחצית הבאה.

ההורים והמחנכים הם בבחינת גננים בגן ה' להוציא מן הכוח אל הפועל הכוחות הגנוזים בכל אחד ואחת מילדינו.

בחג האילנות מברכת שנזכה לשפע ניצנים, פרחים ופירות טובים בחינוך ילדינו בבחינת "נפלא כוחו של אדם המביט בניצן ורואה בו את הפרח" (מקור לא ידוע)

בברכה חמה

 שושנה נגר

" כי האדם עץ השדה" -

תקשורת ופניה לעזרה כמחזקות חוסן.

הילה אפשטיין

מדריכה ארצית קידום אקלים מיטבי בחמ"ד

רבות נכתב על ההקבלה בין חינוך  הילדים לגידול העץ והצומח.

שירים, סיפורים מן המקורות , יוצרים שונים בעולמות השירה, הספרות, המוזיקה, ציור ועוד.

מתרחשים כאן תהליכים מקבילים של בנית השורשים השקיה צמיחה והתחדשות.

בחינוך ילדינו אנו מבקשים לבנות עבורם תשתית יציבה ואיתנה, שתהווה מצע יציב בטוח מלא ועשיר עליו יוכלו ילדינו לגדול ולהתפתח בצורה בריאה.

יחד עם זאת ברור לנו כי לא הכול בשליטתנו. יש לעיתים תקופות של בצורת או של גשמים בעוצמה חזקה מדי, רוח חזקה היכולה לטלטל לכאן או לכאן, חרקים הפוגעים בצמח ועוד אירועים המתרחשים בסביבתו של הילד שאינם תלויים בנו.

כאנשים מאמינים אנו מתחזקים בהבנה כי כל אלה הם יד ה', אמונה בקב"ה ובדרכו הייחודית להציב אתגרים שיהיו בע"ה גורם מחזק ובונה בעולם הרוחני האישיותי ההולך ונבנה של ילדינו.

ובהמשך למשל, המצע שאנו מאפשרים להם לגדול עליו  הוא לא בחממה אלא בעולם חי, דינמי ומיוחד בו אנו חיים - במדינה עם אתגרים המיוחדים לה.

איך נהיה עבורם מענה ראוי גם ברגעים המורכבים? ברגעי קושי? דילמה? התלבטות?

פניה לעזרה ותמיכה כגורם בונה ומחזק חוסן :

היכולת לפנות ולבקש עזרה אינה מובנת מאליה. חוסן אישי אצל מבוגרים ואצל ילדים מתאפיין בדרכי התמודדות שונות, ביניהן גם שימוש במקורות תמיכה חברתיים כגון השתתפות בקבוצות, עזרה לאחרים, ושיתוף אחרים בחוויות. היכולת לפנות ולבקש עזרה היא אחת ממגוון דרכי התמודדות של האדם בזמן מצוקה והיא נחשבת לאחד מגורמי החוסן ,Reynders . Van Audenhove,) 2014 & ,Kerkhof, Molenberghs)

הנטייה הטבעית שלנו היא להיעזר בקרובים אלינו, ואכן מחקרים מוכיחים כי ילדים ובני נוער אשר חווים קשיים לימודיים או מצוקות אישיות מעדיפים פנייה לעזרה לחברים ולהורים.

  Boulton, et, al. 2013) שגיא: 2007  )

כיום תיאורית החוסן מתמקדת בחוסן כתהליך ולא כתכונה סטטית, ובמקורות חוסן סביבתיים המאפשרים לפרט להתגבר על ההשפעות השליליות של חשיפה לסיכון (Fleming & Ledogar, 2008).

למה חשוב לשים לב?

כיצד אנו כמבוגרים המלווים אותם נוכל ליצור סביבה ואווירה שבה ניתן לפנות אלינו?

עקרון חשוב שמלווה אותנו הוא להיות שם לא רק כשמגיע קושי. עלינו להיות מבוגרים משמעותיים ונוכחים ביום יום.

הדרך לממש זאת היא בניית תקשורת ושיח בשגרה - התעניינות בילדים ,הקדשת זמן משמעותי לשיח בבית, ליצור לעצמנו עוגנים במהלך השבוע שבהם עוצרים מתבוננים חושבים ומאפשרים לדברים לעלות.

מחצית השנה היא הזדמנות כזו לעצירה והתבוננות.

תשתית של שיח כזה בחיי היום יום בונה חוסן ומאפשרת לילדינו לפנות אלינו ולראות בנו כתובת גם במצבים  של קושי ואתגר.

כמובן שגם במסגרות החינוכיות משקיעים מאמץ רב על מנת לצור תשתית כזו,

וישנה חשיבות רבה למשולש הורים- מורה-ילד/ה.

חשוב לתת גם לעצמנו ההורים, זמן כזה של עצירה שיח חשיבה ולמידה מהדברים שהשגתי וחשיבה על יעדים להמשך.

מי ייתן ונצליח להיות עבורם גזע איתן ויציב למשענת ולהוות מצע עליו אפשר לגדול ולהתפתח בבריאות.

בברכת צמיחה והתחדשות לכולם!

ט"ו בשבט-הזמנה לצמיחה

הילה גולדנברג

מדריכת במ"ה גני ילדים מחוז מרכז


בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת,
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

                                                                        (מסכת ראש השנה, פרק א משנה א)

 

אם היינו יכולים לשאול את העץ מתי מתאים לו שיחגגו לו, הוא בטח היה עונה שעכשיו זה לא הזמן, כעת השלכת.. טוב יהיה בזמן האביב, כאשר עליו פירות ועלים.

רש"י מלמד אותנו, שהואיל ויצאו גשמי השנה, ועלה השרף באילנות, נמצא שמעתה תהליך גדילתם מתחיל עכשיו, ולכן בחרו לקדש דווקא את התהליך, את שלב ההמתנה לפירות.

ט"ו בשבט מאלץ אותנו ,פעם בשנה, להיזכר מה המצרך הכי נדרש בימינו: אורך רוח, סבלנות והמתנה. עמל מתמשך שמביא בסופו לתוצאות ולפירות.

 

היום בעולם המודרני כולנו ממהרים, רצים, אין זמן לכלום. כמה קשה לנו לעצור בבוקר בכניסה לגן ולראות את כל השפע והטוב הנמצא שם. להצליח וליהנות מהתהליכים שהילדים עוברים בגן, בבתי החינוך מהגינה הקטנה שמקימים בחצר, ולראות מה גדל שם, מה פרח ומה התקדם. כל יום קצת. כל יום עוד מבט. כמה פשוט, כמה טבעי אך לא מובן מאליו בימינו.

לפעמים אנו חייבים לנסות להאמין בתהליכים הנסתרים, בתהליכים שקורים מתחת לפני השטח ולהמשיך להאמין ולהשקות והכי חשוב להתאזר בסבלנות.

 

בט"ו בשבט אנו חוגגים את ראש השנה לאילנות, בט"ו בשבט יקבע השפע עבור האילנות למשך השנה הבאה.  האילנות תמיד בצמיחה, בהתפתחות, בהתחדשות. כך גם נשמת האדם. אין זמן טוב יותר כדי לבחון שוב את הצמיחה שלנו ולאפשר לעצמנו להתחדש.

חודש שבט הוא חודש של התחדשות. חודש המזמן לנו הזדמנות לעצור ולהתחדש גם אנחנו כמשפחה. להתרענן, להתקדם, לצמוח ולפרוח ביחד. להאמין בהתחדשות שלנו, להאמין בפריחה, ובצמיחה של כל אחד מבני המשפחה .

 

ט"ו בשבט זאת הזדמנות נהדרת גם לצאת לטבע עם הילדים, לנטיעות  ולפיקניק וגם לעצור שניה ולבדוק: אילו הורים אנחנו רוצים להיות? כיצד אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו? מה החזון ההורי שלנו ואילו יסודות אנו נותנים לילדנו כדי שיגדלו לא רק לפרי בשל, אלא גם לעץ יציב  נותן פירות בעצמם.

קצב הילד- כקצב הפרי

נעמה קנטמן

יועצת בגנים ומדריכת במ"ה מחוז ירושלים

בזמן שליוויתי את בני המתוק לגן הבוקר, התפעלנו מהעצים השונים שראינו בדרך. חלקם עומדים עירומים, אפורים וחסרי כל, כאלו "שקופים". נראים כביכול חסרי מעש, חסרי חיות ומטרה. לצידם עמד לו עץ דקל שורשי, חסון, גבוה וירוק, נראה שאף משב רוח לא הצליח להזיזו ולגרוע מחוסנו. בהמשך מתחילה לפרוח שקדייה יפייפייה, ולצידה עץ שעדיין משיר עליו.

נדהמתי ממחשבת השונות בעולם האילן. איזה יחס אינדווידואלי ודיפרנציאלי בורא עולם מעניק לכל ברואיו.

נוטים אנו להשתמש בחלק הפסוק המספר "כי האדם עץ השדה" ולערוך הקבלה בין התפתחות נפש האדם לבין תהליכי הצמיחה בטבע.   

ריבוי סוגי העצים, על סגנונם המגוון, ותמורתם המיוחדת לבעלי החיים ולאדם הינה פלא, שמקביל בטבע העולם לפלא המיוחד בפריחתם של שתילינו- הם ילדינו.

כל ילד מביא את סגנונו הייחודי, המתחיל בהיבטים חיצוניים שונים מהאחד למשנהו, וממשיך בקצב הבשלה שונה מילד לילד באותה המשפחה, ובמיוחד באותו גן הילדים. יכולים אנו לראות ילד שנטייתו הטבעית הינה למשחק חופשי, הכולל דמיונות רבים, ודינמיקה חברתית פעילה, ואילו אחר יעדיף עבודה מוטורית עדינה ושקטה לצד שולחן כתיבה. נראה ילדים שהשפה אצלם נרכשת היטב ויעשו בדיבורם שימוש באוצר מילים עשיר, ויתכן כי חבריהם באותו גיל יהיו בקצב אחר של שיח.

 לעיתים באופן טבעי כהורים, אנו נוטים להשוות בין ילד שהתפתח "בדיוק לפי הספר" , לבין ילד שמסיבה כזו או אחרת טרם "הבשיל" באותו התחום.

וכמו בעולם הצומח, כן בעולמנו האנושי, לעיתים נכון להתבונן בפרח מסויים , ולהוסיף לו טיפוח, לדייק השקייה ולהשקיע בדישון. לעיתים להרבות באור ושמש ולעיתים דווקא לשקול מעבר למקום מוגן ומכוסה שייטיב יותר לפריחה.

חודש שבט מסמל את מחצית השנה עבורינו בהרבה מערכות. אנו בהליכי רישום למסגרות לשנה הבאה, משתתפים באסיפות הורים פרטניות ומקבלים החלטות משמעותיות עבור ילדינו. זו העת לכבד את תהליך ההבשלה הייחודי של ילדי, ולהתבונן בקצב המאפשר אצלו מעבר בין היותו בוסרי בתחומים מסויימים לבין היותו "ראוי למאכל" בתחומים אחרים. הבשלות, תסמל את השלב בו יהפוך אתגר מסויים לפרי מתוק יותר, פחות חומצתי, פחות ירוק, ויותר רך ואכיל .

זה הזמן לבדוק ולהתייעץ אם יש מקום להסתייע בצוות החינוכי- לקידום הילד, או לחילופין בעזרה של "גנן מקצועי" מתחום טיפולי כלשהוא, שיסייע לשתיל המתוק שלנו להניב את פריו בצורה המתוקה ביותר, ובקצב הנכון.

בתפילה שראש השנה לאילנות יביא איתו התחדשות ופריחה.

אפרת וייס

מדריכת במ"ה ארצית, חמ"ד

תוכנית במ"ה- בית מדרש הורים

 הורים שותפים לדרך

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now