תוכנית במ"ה- בית מדרש הורים
הורים שותפים לדרך
עלון החמ"ד החודשי להורים
במגוון נושאים אקטואלים חינוכיים
פינת חמ"ד
בע"ה
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
(תהילים א', ג')
גיליון מספר 7
שבט ה'תשע"ט
ינואר 2019
לחלום את התלמיד
"צריך להטיל על הצעיר את השליחות הגדולה,
לגדלו ולרוממו, לעשותו אחראי לדור, לתקופה, לעתיד".
הרב נריה זצ"ל
ראש מנהל החמ"ד
הרב ד"ר אברהם לפשיץ
הורים יקרים
ברכות וה' עמכם,
בשירו המפורסם של אצ"ג (אורי צבי גרינברג), "באזני הילד לא אספר", הוא כתב על ה"פספוס" של הרגע שבו הגיע המשיח לירושלים והיה כה קרוב, אך הרוכלים קיבלו את פניו ב"לעג ובכחש שפתם העברית". הרוכלים – אנשי המעשה, הפרגמטיסטים, המבוגרים, הריאליים, אין להם זמן ורצון לעסוק במשיח... לכן פותח אצ"ג את השיר:
"ילד עברי, בביתו בציון המושפלת, ערב, דמדום, אני שח ואתה לברכי. לך חביבי, אספר את סיפור המעשה במשיח הטוב שלא בא. לגדולים פה ממך לא אספר חביבי, לגדולים אין עיניים כאלה ויקר שכזה אשר בעיניך. גדולים לא יקשיבו כמוך. אטמם מאד הגורל בציון, ונפשם משולה למנורת כלי חרס בכפר... ויגונם לא יזרח בשתי דמעות נפלאות כאשר בעיניך...".
אצ"ג מבין ש"דמעות נפלאות זורחות" אפשר לפגוש אצל הילד, אצל הנער, הנוער עדיין אינו אטום. הוא, הילד, רוצה להקשיב. והמשיח, הטוב, האמונה בעצמו, בכנסת ישראל ובעולם טהור וקדוש – אפשרי.
כך גם ביאליק בשירו "חלפה על פניי" כותב בסוף השיר: "או אקומה אלכה לי אל הילדים המשחקים לתומם בשער, אבוא אתערב בקהלם, אאלף שיחם ולהגם – וטהרתי ברוח פיהם ובניקיונם ארחץ שפתי". ביאליק המבקש להיטהר, מבין שהוא יכול לעשות זאת ברוח פיהם של ילדים ובהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, שעדיין לא טעמו טעם חטא... הציניות, שאותה ניתן לצערנו לפגוש בעולם המבוגרים, משדרת ייאוש, עכשוויות, חוסר אמון ביכולת לשנות, ברצון "לתקן את העולם". למול הלעג והמבט הציני, הקר והמנוכר, עומדים נערים טהורים וזכים, הנמצאים במקום הנכון יותר, האופטימי יותר, בעלי חלומות ואידאלים. אנחנו ו"הקהל בחמ"ד".
אז מה אפשר לקחת ל"הקהל", לעולמנו החינוכי, בתוך שדה החינוך, כשאנו רואים את התלמיד /הילד מול עינינו?
· לזכור שבמקום שבו נמצא החלום – שם האדם נמצא... במקום שאני "חולם את התלמיד", לשם הוא יגיע...
· לא להפסיק לחלום, לחפש ולשאוף לאידאל היותר גבוה והיותר נשגב.
· "לגזור" את החיים העכשוויים מתוך השאיפה הגדולה והאידאל הרחוק. לשאול כל הזמן: "מה אני עושה במפגש עם התלמיד כדי להגיע לחלום?"
· "לחלום" את המציאות, לראות את הסוד שבנגלה, את הטוב שבתלמיד מתוך עולמו המורכב.
· להתבונן בתלמיד מהחלום למציאות, כלומר מהפנים (שלעולם הוא טוב!) החוצה.
· בכוחנו לשנות את העולם: להאמין אמון מלא בעצמנו ובתלמידים – שבכוחנו ובכוחם להגיע הכי רחוק שאפשר.
· להאמין ביכולת לסייע לתלמיד לגלות את תום הנעורים, את יכולת ההקשבה לסובב, לעצמו, לטוב ולחסד הקיימים.
· ללמוד מהתלמידים את היכולת להיות אידאליסטים, עם רצון עז לחיי שליחות, ללא ציניות וללא חיוך מתנשא.
· להתחנך שלפשטות הטהורה, "הנקייה", ללא רבב, ללא "פוזות" וללא אינטרסים – יש כוח רב. שם נקודת האמת, לשם צריך להגיע, ומנקודה זו צריך לשאוב כוח.
ונקודה אחרונה.
"הקהל" אפשרי על בסיס האמון הקיים בתוך המשפחה כולה – תלמידים ומורים. הצגת שאיפת ההתקדמות וההתעלות כיעד משותף, תנועת הנפש של השתתפות והיכללות, הן בעצמן יוצרות צמיחה ושאיפה כלפי מעלה. הכול מתוך אמון מלא ברצון של כולנו לשנות, להוסיף אור ולעשות עוד ועוד למען עמנו וערי אלוקינו. ה"יחד" שייווצר, החשיבה המשותפת מתוך רצון לקבל אחריות על עצמנו, החינוך המשותף והרצון "לתקן את העולם" – הם ה"מקומות" שבהם אנו רוצים להיות. כשכל באי המשפחה (תלמידים, מורים, הורים) שותפים למחשבה, לפריצות הדרך, לקבלת ההחלטות, ליכולת לקבל החלטות באופן דמוקרטי ולבקשה מעצמנו ליישם את מה שהוחלט – יש ערך רב ביותר למהלך החינוכי.
מוקירכם מאד,
אברהם
ילדים יזמים
אדווה זיידמן
מדריכה ארצית כישורי חיים חמ"ד שפ"י, מדריכת במ"ה מחוז מרכז
אדווה זיידמן
כולנו רוצים ילדים יזמים. איך נכוון אותם לשם?
שנת ה"הקהל" מזמנת עבורנו הזדמנות להתנהלות מתוך תפיסת שותפות חינוכית בין שלושת השותפים: הורה מורה וילד, כאשר המבוגרים המשמעותיים- הורים ומורים מלווים את הילדים בתהליך פיתוח היוזמות, ומספקים להם מרחב בטוח ומוגן, המעודד התנסות למידה וחקר. כמו כן, מסייעים הם להתקדמות וחתירה לעבר מטרות שהילדים הציבו ובחרו לעצמם, ומאפשרים להם לקחת סיכונים ולצאת מאזור הנוחות, כמו גם לטעות בדרך וללמוד מהטעויות.
איך עושים זאת בפועל?
הורים המלווים את ילדם בתהליך, מהשלב ההתחלתי ועד לתוצר הסופי, משמשים כעין "מנטור אישי", באופן הבא:
זיהוי חוזקות, כישורים ויכולות של הילד- זהו את החוזקות הקיימות בילד והיו מודעים ליכולות ולכישורים האישיים שלו, האירו באור גדול חוזקות אלו בקרב הילד והסביבה. בנוסף שכללו את היכולות האישיות הקיימות והיו מכוונים לפיתוח מיומנויות וכישורים נוספים. יזמים מאופיינים במיומנויות ובכישורים מגוונים אותם ניתן לפתח ולשכלל במהלך חיי היום יום ובמצבי החיים השונים והמזדמנים, כך לדוגמא:
-
עצמאות- עצמאות היא יכולת פעולה עצמית ללא תלות באחר. איך נפתח עצמאות אצל ילדים? תנו משימות מותאמות לגיל ולקצב של הילד ועודדו "אתה יכול לעשות זאת בכוחות עצמך". אפשרו מרחב בו הילד יכול לבטא את הרצונות והצרכים שלו, עשו זאת בעזרת הפרדה בין הרצונות והצרכים שלי כהורה לבין הרצונות והצרכים של הילד, תנו מקום לשונות ברצון ובצורך, דברו על כך ותאמו ציפיות.
-
יצירתיות- יצירתיות היא היכולת להמציא, לחשוב אחרת ולמצוא פתרון מקורי לבעיה אשר מתעוררת. איך נעודד יצירתיות אצל ילדים? העריכו כל ביטוי של יצירתיות ועודדו ביטוי אישי, טבעי ואותנטי במחשבה, בדיבור, בציור, בריקוד ובכל דרך אפשרית. מנגד הימנעו ממתן ביקורת, משיפוטיות ומשאיפה למושלמות.
-
סקרנות- הסקרנות היא התעניינות בסביבה וחקירתה. איך נפתח את הסקרנות? נגיב בשמחה ובהתפעלות לכל שאלה שמופנית אלינו, נעודד את הילד לשאול ולהתעניין, ונשיב בסבלנות לשאלות אלו. במקביל ניזום ונפנה לילד בשאלות מאתגרות ומעניינות המעוררות חשיבה ונעודד אותו למצוא את התשובה בכוחות עצמו.
-
גמישות מחשבתית - החשיבה הגמישה מאפשרת לראות דברים מנקודות מבט שונות, ומובילה ליצירה של נקודת מבט חדשה ומקורית. איך נעודד גמישות מחשבתית? נרחיב את נקודת המבט הקיימת: נשאל "איך עוד אפשר להבין זאת?" "מה עוד ניתן לעשות?", ננסה לנתח את המצב דרך נקודות מבט שונות של דמויות שונות שנכחו באותו מצב (מס' חברים), או דרך הסתכלות מבעד עיניהם של בעלי תפקידים שונים לדוגמא: המורה, החבר, ההורה והמנהל, מה כל אחד מהם ראה? הרגיש? חשב?.
נתינת מקום לנטיית הלב- מומלץ לעורר את הרצון הפנימי של הילד/ה על ידי מתן העשרה והרחבת תחומי דעת שונים. ככל שנרחיב את תחומי הדעת וההתעניינות של הילד ונחשוף אותו לתחומים שונים כך נאפשר לו להתנסות לחקור ולדעת מה מעניין אותו יותר, מה הוא אוהב יותר ומה פחות. לאחר הבירור נעודד אותו לפעול וליזום מתוך נקודה פנימית המעוררת בו עניין והתלהבות.
ערכים- הובילו שיח ערכי רגשי וחברתי ועודדו מתן מענה לצרכים סביבתיים וחברתיים. כך לדוגמא הערכים- אכפתיות, רגישות לאחר, מעורבות ואחריות אישית וחברתית שגורים בשיח היומיומי ומקבלים ביטוי מעשי. כפי שמגדיר Steven Covey יזמים הם אנשים פרואקטיביים, אנשים אחראים, שבמקום לתת לנסיבות להחליט כיצד הם יפעלו הם עצמם פועלים לשינוי הנסיבות.
הקשבה פעילה- "נטו" הקשבה לרעיונות, למחשבות ולרגשות שבדרך דבר הדורש מכוונות קוגניטיבית ורגשית של ההורה, ממש בבחינת "ללמוד את הילד", ולהביע עניין במחשבות שלו, ברגשות, בתפיסות העולם שלו ובתחומי העיסוק המעניינים אותו. הקשבה, מכוונות והתעניינות בילד משלב הרעיון ועד שלב העשייה יעזרו ויובילו לגילוי תובנות חדשות ופריצות דרך יזמיות.
חלום, דמיון ומעוף- עזרו להם לחלום, לדמיין ולהמציא. אל תכבו את השלהבת, אל תבטלו רעיונות באמירה "זה לא אפשרי" - במקום זאת שאלו את הילד שאלות מאתגרות "איך אפשר לעשות זאת?", "מה עוד אפשרי?", "מה ניתן לעשות במצב זה?", "נסה לחשוב על פיתרון.." כך תתווכו בעזרת שאלות מנחות כיצד ואיך אפשר לרקום חלום ולתרגמו לתוכנית עבודה.
תמיכה ועידוד בדרך- ליווי הורי לאורך הדרך על ידי תמיכה, עידוד ומתן רוח גבית גם ברגעי ייאוש או תסכול, הכלה, חשיבה חיובית והגברת תחושת המסוגלות: "אתה יכול" "אתה מסוגל", עידוד הילד/ה להאמין ביכולתו להצליח. העידוד והתמיכה תורמים לחיזוק הביטחון העצמי, להגברת המוטיבציה והרצון להצליח.
האמינו בהם ביכולות שלהם, הם רק קטנים בגיל בכל שאר הפרמטרים הם גדולים מהחיים...
ומעל הכול, היו מבוגר משמעותי המהווה מודלינג להתנהלות כזו בחייו. ילדינו לומדים מאתנו... גם ממה שלא נאמר אלא מתנהג או נעשה.
"יזמים הם אנשים מאוד מיוחדים, אבל לפני שהפכו ליזמים,
הם היו אנשים רגילים..." (יזמים נוצרים, לא נולדים, שפסקי 1995)