כולנו רוצים ילדים יזמים. איך נכוון אותם לשם? 

 

שנת ה"הקהל" מזמנת עבורנו הזדמנות להתנהלות מתוך תפיסת שותפות חינוכית בין שלושת השותפים: הורה מורה וילד, כאשר המבוגרים המשמעותיים- הורים ומורים מלווים את הילדים בתהליך פיתוח היוזמות, ומספקים להם מרחב בטוח ומוגן, המעודד התנסות למידה וחקר. כמו כן, מסייעים הם להתקדמות וחתירה לעבר מטרות שהילדים הציבו ובחרו לעצמם, ומאפשרים להם לקחת סיכונים ולצאת מאזור הנוחות, כמו גם לטעות בדרך וללמוד מהטעויות.
 

איך עושים זאת בפועל?

הורים המלווים את ילדם בתהליך, מהשלב ההתחלתי ועד לתוצר הסופי, משמשים כעין "מנטור אישי", באופן הבא:
זיהוי חוזקות, כישורים ויכולות של הילד- זהו את החוזקות הקיימות בילד והיו מודעים ליכולות ולכישורים האישיים שלו, האירו באור גדול חוזקות אלו בקרב הילד והסביבה. בנוסף שכללו את היכולות האישיות הקיימות והיו מכוונים לפיתוח מיומנויות וכישורים נוספים. יזמים מאופיינים במיומנויות ובכישורים מגוונים אותם ניתן לפתח ולשכלל במהלך חיי היום יום ובמצבי החיים השונים והמזדמנים, כך לדוגמא:

• עצמאות-  עצמאות היא יכולת פעולה עצמית ללא תלות באחר. איך נפתח עצמאות אצל ילדים? תנו משימות מותאמות לגיל ולקצב של הילד ועודדו "אתה יכול לעשות זאת בכוחות עצמך". אפשרו מרחב בו הילד יכול לבטא את הרצונות והצרכים שלו, עשו זאת בעזרת הפרדה בין הרצונות והצרכים שלי כהורה לבין הרצונות והצרכים של הילד, תנו מקום לשונות ברצון ובצורך, דברו על כך ותאמו ציפיות. 

• יצירתיות-  יצירתיות היא היכולת להמציא, לחשוב אחרת ולמצוא פתרון מקורי לבעיה אשר מתעוררת. איך נעודד יצירתיות אצל ילדים? העריכו כל ביטוי של יצירתיות ועודדו ביטוי אישי, טבעי ואותנטי במחשבה, בדיבור, בציור, בריקוד ובכל דרך אפשרית. מנגד הימנעו ממתן ביקורת, משיפוטיות ומשאיפה למושלמות. 

• סקרנות- הסקרנות היא התעניינות בסביבה וחקירתה. איך נפתח את הסקרנות? נגיב בשמחה ובהתפעלות לכל שאלה שמופנית אלינו, נעודד את הילד לשאול ולהתעניין, ונשיב בסבלנות לשאלות אלו. במקביל ניזום ונפנה לילד בשאלות מאתגרות ומעניינות המעוררות חשיבה ונעודד אותו למצוא את התשובה בכוחות עצמו. 

• גמישות מחשבתית - החשיבה הגמישה מאפשרת לראות דברים מנקודות מבט שונות, ומובילה ליצירה של נקודת מבט חדשה ומקורית. איך נעודד גמישות מחשבתית? נרחיב את נקודת המבט הקיימת: נשאל "איך עוד אפשר להבין זאת?" "מה עוד ניתן לעשות?", ננסה לנתח את המצב דרך נקודות מבט שונות של דמויות שונות שנכחו באותו מצב (מס' חברים), או דרך הסתכלות מבעד עיניהם של בעלי תפקידים שונים לדוגמא: המורה, החבר, ההורה והמנהל, מה כל אחד מהם ראה? הרגיש? חשב?. 

​​

נתינת מקום לנטיית הלב- מומלץ לעורר את הרצון הפנימי של הילד/ה על ידי מתן העשרה והרחבת תחומי דעת שונים. ככל שנרחיב את תחומי הדעת וההתעניינות של הילד ונחשוף אותו לתחומים שונים כך נאפשר לו להתנסות לחקור ולדעת מה מעניין אותו יותר, מה הוא אוהב יותר ומה פחות. לאחר הבירור נעודד אותו לפעול וליזום מתוך נקודה פנימית המעוררת בו עניין והתלהבות.

ערכים- הובילו שיח ערכי רגשי וחברתי ועודדו מתן מענה לצרכים סביבתיים וחברתיים. כך לדוגמא הערכים- אכפתיות, רגישות לאחר, מעורבות ואחריות אישית וחברתית שגורים בשיח היומיומי ומקבלים ביטוי מעשי. כפי שמגדיר Steven Covey  יזמים הם אנשים פרואקטיביים, אנשים אחראים, שבמקום לתת לנסיבות להחליט כיצד הם יפעלו הם עצמם פועלים לשינוי הנסיבות. 

הקשבה פעילה- "נטו" הקשבה לרעיונות, למחשבות ולרגשות שבדרך דבר הדורש מכוונות קוגניטיבית ורגשית של ההורה, ממש בבחינת "ללמוד את הילד", ולהביע עניין במחשבות שלו, ברגשות, בתפיסות העולם שלו ובתחומי העיסוק המעניינים אותו. הקשבה, מכוונות והתעניינות בילד משלב הרעיון ועד שלב העשייה יעזרו ויובילו לגילוי תובנות חדשות ופריצות דרך יזמיות.

חלום, דמיון ומעוף-  עזרו להם לחלום, לדמיין ולהמציא. אל תכבו את השלהבת, אל תבטלו רעיונות באמירה "זה לא אפשרי" - במקום זאת שאלו את הילד שאלות מאתגרות "איך אפשר לעשות זאת?", "מה עוד אפשרי?", "מה  ניתן לעשות במצב זה?", "נסה לחשוב על פיתרון.." כך תתווכו בעזרת שאלות מנחות כיצד ואיך אפשר לרקום חלום ולתרגמו לתוכנית עבודה.
תמיכה ועידוד בדרך- ליווי הורי לאורך הדרך על ידי תמיכה, עידוד ומתן רוח גבית גם ברגעי ייאוש או תסכול, הכלה, חשיבה חיובית והגברת תחושת המסוגלות: "אתה יכול" "אתה מסוגל", עידוד הילד/ה להאמין ביכולתו להצליח. העידוד והתמיכה תורמים לחיזוק הביטחון העצמי, להגברת המוטיבציה והרצון להצליח.
האמינו בהם ביכולות שלהם, הם רק קטנים בגיל בכל שאר הפרמטרים הם גדולים מהחיים...
ומעל הכול, היו מבוגר משמעותי המהווה מודלינג להתנהלות כזו בחייו. ילדינו לומדים מאתנו... גם ממה שלא נאמר אלא מתנהג או נעשה.

 

"יזמים הם אנשים מאוד מיוחדים, אבל לפני שהפכו ליזמים,

           הם היו אנשים רגילים..." (יזמים נוצרים, לא נולדים, שפסקי 1995)