​

 

הורים  יקרים ברכות וה' עמכם,

​

מצוות הדלקת נרות חנוכה מוגדרת בגמרא כ"מצוות נר איש וביתו". המילה "בית" בתוך הגדרה זו מכילה בתוכה משמעות כפולה: הן הבית במשמעות הסמלית (מבנה משפחתי המורכב מהורים וילדים ומעיקר הדין אב המשפחה יכול להוציא את כולם ידי חובה במעשה ההדלקה שלו), והן הבית במשמעות הפיזית של ארבעה קירות וקורת גג.

​

ההלכה מגדירה את מקום ההדלקה כ"פתח הבית הפונה לרשות הרבים", כלומר מצד אחד הנרות חייבים להיות דולקים באופן שיהיה ברור שהם שייכים לבית ולא שייכים לשכנים, אך מצד שני החנוכייה חייבת מעיקר הדין לפנות אל רשות הרבים ובכך לקיים את פרסום הנס לעולם. וכך ההגדרה בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תרעא, סעיף ה) "נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר. ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצות מניחו על שלחנו ודיו..."

​

המשמעות של ההלכה מובילה לחשיבה היכן הנקודה הארכימדית של מקור האור ומה תפקידו.

נר חנוכה מקורו ובסיסו בבית, במשפחה, ובעולם הפנימי האישי של כל אחד. האור הנובע מחיים של קדושה, טוהר מידות ואהבה גדולה אינו נשאר בבית פנימה. "מניחו על פתחו לרשות הרבים". בעם ישראל אנחנו חושבים על הכלל, על פרסום הנס בפרהסיה, והטוב שעליו המשפחה עמלה הוא לא "טוב השמור לבעליו" אלא מכוון לאומה כולה.

 

כך גם החלונות בבית המקדש היו בנויים כמו קונוס - צר בפנים ורחב בחוץ.  וחז"ל דרשו : "אמר ר' חנינא: חלונות היו בבית המקדש ומהן הייתה אורה יוצאת לעולם. ומה טעם? "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" – שקופות היו ואטומות היו. מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה לעולם. אמר ר' לוי: בנוהג שבעולם אדם בונה לו טרקלין ועושה לו חלונותיו מקטינות מבחוץ ומרחיבות מבפנים, כדי להכניס אורה לתוכו, אבל חלונות בית המקדש לא היו כן, אלא מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה לעולם". בית המקדש הוא מקור האור לעולם! ולכן החלונות היו צרים מבפנים ומקרינים החוצה את האור לעולם הרחב. ה"שפת אמת" (בשם חידושי הרי"ם) הסביר שמה שנאמר שהיוונים פרצו פרצות בבית המקדש הוא שהם ניסו להפוך את צורת הקונוס של החלונות ולטעון שמקור האור נמצא לא רק במקדש שממנו מואר העולם אלא גם בעולם בחוץ. התוצאה של מעשה זה הייתה החשכת העולם שכן מקור האור באמת מצוי רק בעולם הקודש. מכאן ציוו אותנו חז"ל להדליק חנוכייה בפתח הבית כלפי חוץ ובכך להזכיר שהנביעה של האור תמיד מתחילה מתוך הבית פנימה כלפי חוץ ולא הפוך.

​

מה שנפלא בדברים של ה"שפת אמת" שפשוט לו, שבית שמדליק נרות עושה תיקון לאבדן הנרות של בית המקדש. האנלוגיה מרגשת. הבית שלנו, המשפחה, מרקם היחסים בין הורים וילדים, החינוך לתורה ומצוות, והאור של הבית, כל אלו הם מקדש...

 

הורים יקרים!

 

חנוכה שמח

ונזכה כולנו להאיר ממקום טהור ואוהב לעם ישראל כולו.
אברהם

​

​

​

​