שם היכולת: חשיבה רפלקטיבית, הערכה /ניטור

·   סוג היכולת: מיומנות

 ·   הגדרת ותיאור היכולת: חשיבה רפלקטיבית היא חשיבה על החשיבה שלנו, הנקראת גם חשיבה מסדר שני או מטא-קוגניציה. משמש בדרך כלל להתייחסות לתהליכי הבחירה והבקרה, וכן לפעילויות כלליות יותר של  החשיבה וההנחיה של

החשיבה האישית. הערכה וניטור הם מצבים מיוחדים של חשיבה ​רפלקטיבית.

 

·    השפעת  פיתוח היכולת על הישגי הלומד  במרחבי החיים השונים:  החשיבה הרפלקטיבית רלוונטית והכרחית על מנת להיות אזרח מחובר ורפלקטיבי. סיווג ה - VIA כולל את החשיבה הביקורתית / שיפוט בסיווג של 24 תווי תכונות אשר מנבאים חיים מוצלחים ורווחה.

 

·   עקרונות פמ"ע הגוזרים את הצורך ביכולת: פרסונליות, תמורתיות, תכלול

 

·  יכולות אחרות עמן מתבצע בדרך כלל הפיתוח של היכולת: חשיבה ביקורתית (יכולות חופפות, חשיבה רפלקטיבית בעלת יכולת לחשוב על בעיות ולנתח אותן ולבצע בחירות רציונליות,) פתרון סכסוכים (פתרון הסכסוך דורש חשיבה רפלקטיבית וביקורתית כדי לשקול היטב את כל הצדדים של סכסוך,) יצירתיות

(דורשת מחשיבה רפלקטיבית לספק פתרונות בר קיימא ואחראים,) פתרון בעיות (דורש חשיבה רפלקטיבית וביקורתית כדי להבין את הבעיות באופן מלא ולשקול חלופות)וניהול סיכונים (חשיבה רפלקטיבית היא תנאי לניהול סיכונים.)

 

· קטגוריות פרקטיקות למידה והוראה המפתחות את היכולת: התלמידים צריכים להיות מאומנים לשאול   את עצמם שאלות לדוגמת 'מה הבעיה כאן בכלל,' 'מה הדמיון וההבדלים בין הבעיה הנדונה לבין בעיות שפתרתי בעבר,' 'אילו אסטרטגיות מתאימות לפתרון הבעיה,' 'האם הפתרון הוא הגיוני,' 'האם אני יכול לפתור את הבעיה בצורה אחרת' ו'האם אני מחשיב את כל המידע הרלוונטי.'

 

· קטגוריות פרקטיקות הערכה וכלי ההערכה המודדים את היכולת: כלי הערכה: דוח אישי- PISA לגילאי

15 2014( 2012, ,)OECD, דוח אישי- מבחן לחשיבה רפלקטיבית ליסודי לכיתות ד' עד ו' ( Gelerstein

.)et al., 2016