תקופת הקורונה התאפיינה באופי של צורת החיים, בה נסגרו המסגרות הברורות, השגרות היומיומיות, כאשר נדרש מהתלמיד למלא את סדר יומי באחריותו האישית (הוריו).

ישנם תלמידים אשר הביאו את יכולותיהם לידי מיצוי אף מעבר לרגיל וישנם, אשר נתקשו במיצוי יכולותיהם במהלך ימי הקורונה.

מעבר לכך, סוגיות רבות עוררו את התלמידים, על מהות הזמן, תפקידים, לשם מה הם פועלים את פועלתם, סידרי עדיפויות של הפעילויות השונות ועוד.

במהלך המפגשים, נציע להתבונן מחדש על חשיבות ומהות הזמן, על האחריות הובגרת בניצול הזמן, על הבנת סדרי העדיפויות ועל האפשרות של כלים ארגוניים לארגון האישי.