עם פרוץ מאורעות הדמים בארץ ישראל בשנת תרצ"ו (1936), החלה פרשת התיישבות נועזת באזורים מרוחקים. המגמה הייתה להרחיב את גבולות הישוב היהודי. כדי שהכל יצליח הכינו את כל הציוד מראש וביום העלייה היו מקימים מיד חומה מלוחות עץ וחצץ השפוך ביניהם ומגדל שמירה. ובו

.בזמן היו נחפרות עמדות הגנה ומוצבים צריפי עץ למגורים

​

הבריטים היו מחוייבים לחוק שהיה באותה התקופה

שאומר שאין להרוס יישוב קיים

וכך הצליחו המתיישבים ליצור מציאות בשטח

ולהקים יישובים רבים בזריזות ובכל רחבי הארץ

בהמשך שימשו יישובים אלה כקווי הגנה במלחמת השחרור ובזכותם התרחב קו הגבול של המדינה

יישובי חומה ומגדל הוקמו בבקעת הירדן, בעמק הירדן ובגליל התחתון והעליון. בשנת 1938 הוקמה חניתה על גבול הצפון, ואחריה הוקמו איילון ומצובה. סך הכול הוקמו 52 ישובים בשיטה זו.